שתילת כובע הנזיר בגינה הביתית היא דרך פשוטה ומהנה להכניס צבע, חיים וניחוח רענן לגינה. מדובר בצמח עונתי קל לגידול שמתאים גם למגדלים מתחילים. הוא מתפתח במהירות, פורח בצבעים עזים ומושך פרפרים ודבורים. בנוסף, העלים והפרחים אכילים ובעלי טעם חרפרף ועדין. עם תנאים בסיסיים בלבד – שמש, אדמה מנוקזת והשקיה מתונה – תיהנו מפריחה עשירה ויפהפייה לאורך כל העונה:

1. שלב 1 – בחירת המיקום והעונה לשתילה: כובע הנזיר אוהב אור ושמש מלאה, אך מסתפק גם בחצי צל. המקום האידיאלי הוא אזור מואר ומאוורר בגינה או באדנית. הזמן הטוב ביותר לשתילה הוא באביב או בתחילת הסתיו, כשהטמפרטורות מתונות. יש להימנע משתילה בעונות קרות, שכן הצמח רגיש לקור ולכפור.
2. שלב 2 – הכנת הקרקע: הצמח משגשג באדמה קלה, מנוקזת ולא עשירה מדי. קרקע דלה יחסית דווקא מעודדת פריחה שופעת יותר. יש לעבד את האדמה לעומק של כ־20 ס"מ ולהוסיף מעט קומפוסט טבעי בלבד. חשוב לוודא שהאדמה מתייבשת בין ההשקיות כדי למנוע ריקבון בשורשים.
3. שלב 3 – זריעה או שתילה: ניתן לשתול כובע הנזיר מזרעים או משתילים. בזריעה, מניחים את הזרעים בעומק של כ־2 ס"מ ובמרווח של כ־25 ס"מ זה מזה. בשתילה משתילים מוכנים, יש לשתול בעדינות ולדחוס קלות את האדמה סביבם. לאחר מכן יש להשקות בעדינות ולעודד קליטה מהירה.
4. שלב 4 – השקיה וטיפול שוטף: כובע הנזיר דורש השקיה מתונה בלבד. יש להשקות כשבוע פעמיים־שלוש, בהתאם לטמפרטורה, תוך הימנעות מהצפת האדמה. מומלץ לעשב סביב הצמח, לשמור על ניקוז תקין ולגזום עלים יבשים. טיפול קל וקבוע יסייע לשמור על פריחה מתמשכת ויפה לאורך כל העונה.
5. שלב 5 – פריחה ותחזוקה: כעבור כשלושה־ארבעה שבועות מהשתילה מתחילה הפריחה, והיא נמשכת חודשים רבים. ניתן לאסוף זרעים מהפרחים היבשים ולשתול בעונה הבאה. גיזום עדין של ענפים ישנים יעודד פריחה מחודשת. כובע הנזיר כמעט שאינו דורש דישון, אך תשומת לב קטנה תבטיח מראה שופע וצבעוני לאורך זמן.